מצד אחד הרשת האינטרנטית של היום הופכת כל דבר לנגיש ואף פשוט מתמיד להעתיק, כך שבאמצעות שתי פעולות בודדות ניתן לנייד תוכן ממקום אחד לשני, אך מצד שני מצויות זכויות יוצרים שמהוות סכנה גדולה עבור כל מי שמבקש להשתמש במידע ללא אישור, כאשר גובה הקנס עומד על כמה אלפי שקלים. מה עושים? מפנימים שלא מעתיקים או משתמשים בחומר שמצוי ברשת, לפחות לא לפני שמוודאים שהדבר מותר. מכאן שאין להעתיק תמונות, התנסחות שלקוחה מטוקבק, שורה ממאמר וכדומה. שנרחיב? בהחלט יש על מה.
שימוש בתמונות
מאוד קל להשתמש בתמונה מהרשת, אך גם פעולה זו עשויה להוביל לתביעה, ולו כי בוחרים להעתיק ללא רשות. מכאן שחשוב ליישר קו: תמונות הן יצירות שמוגנות באמצעות חוק זכויות יוצרים, כאשר לעיתים האישור ניתן לאחר תשלום כספי, ופה נחדד שהדבר נכון גם עבור תמונות שמצויות ב"גוגל תמונות". האם המסקנה היא שעבור כל שימוש בתמונה רצוי לשלם או לוודא מחדש שהשימוש אכן אפשרי? ובכן מחלקת התוכן מבית חברת קידום האתרים ריגו מרקטינג מסבירה כי קיימים מאגרי תמונות חינמיים לצד מאגרים בתשלום, כשחשוב לוודא מבעוד מועד שלתמונות יש רישיון לשימוש מסחרי.
שימוש במלל
לא רק שתמונות מוגנות באמצעות חוק זכויות יוצרים, אלא גם מלל, ואף שורה שמועתקת מהאינטרנט עשויה להוביל לתביעת ענק. עם זאת, כן ניתן לצטט, אך פה חשוב לוודא שהציטוט אינו מוציא דברים מהקשרם ואף חשוב לוודא שכותב התוכן לא טרח להגביל את זכות הציטוט. מכאן שגם אם מאוד מפתה להעתיק אמירה או התנסחות, יש לעצור ולהבין שמהצד השני מאיימת תביעה. כמו כן, כיום קל מתמיד לבחון האם נעשה שימוש בתוכן מועתק, ולו באמצעות תוכנות ייעודיות – היזהרו!
כמעט שווה הרבה
הרבה טועים לחשוב שאם הם ישתמשו רק בחלק מיצירה אומנותית, רק בחלק ממקטע מוזיקלי או רק בחלק מתמונה, הרי שהם מגובים – הם לא הפרו זכויות יוצרים. האומנם? ובכן ראוי לציין שמדובר בטעות נפוצה ואף בתחום אפור, וזאת כי גם אם לוקחים תמונה מהרשת ומעבדים אותה מחדש, הרי שמדובר בהפרת זכויות יוצרים.
הרבה ומעבר
שנסכם? אין להשתמש בתמונות, יצירות מוזיקליות ומלל ללא אישור, אך הרבה לא יודעים שלא בכך תם העניין, אלא בין היתר אין להשתמש בתמונה של אדם שנלקחה מאתר שידוכים, אין להעתיק תגובה על פוסט שתויגה בפייסבוק וכדומה. משמע גם אם האדם שפרסם דבר מה אינו אומן, הוא עדיין מחזיק בזכות לפרטיות, וזאת גם אם הוא בחר לפרסם ברשת שפתוחה לכל. מסקנה? כל עוד לא צוין באופן מפורש שניתן לעשות שימוש בתוכן כזה או אחר, הרי שהדבר אסור.